תוסף נגישות לא מנגיש את האתר. מה כן עונה לתקן, ומה ההבדל מהנגשה בקוד

מה תוסף נגישות באמת עושה

תוסף נגישות (או "סרגל נגישות") מוסיף לאתר כפתור שפותח תפריט: הגדלת טקסט, היפוך צבעים, הדגשת קישורים, עצירת אנימציות, לפעמים הקראה. הכול בצד של הגולש, בדפדפן, בלי לגעת בעמוד עצמו. חלק מהתוספים מבטיחים "תיקון אוטומטי" של טקסט חלופי ותוויות באמצעות ניחוש, והניחוש הזה שגוי לעיתים קרובות: תמונה של תפריט המסעדה מקבלת תיאור "תמונה", וכפתור "שלח" הופך ל"כפתור".

הבעיה היא שמשתמש עם קורא מסך לא משתמש בתפריט הזה בכלל. הוא עובר על העמוד עם המקלדת וקורא מסך, ומה שהוא פוגש הוא המבנה האמיתי של העמוד: כותרות, אזורים, תוויות של שדות, סדר המעבר בין האלמנטים. אם אלה לא מסודרים, שום תפריט לא יעזור.

מה התקן דורש

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מחייבות אתרים של עסקים שמספקים שירות לציבור לעמוד בתקן ישראלי 5568, שמאמץ את WCAG 2.0 ברמה AA. בפועל זה אומר:

• כל תמונה שמעבירה מידע מקבלת טקסט חלופי אמיתי, שכתב בן אדם.
• כותרות (H1, H2, H3) בסדר הגיוני, שמשקף את מבנה העמוד.
• ניווט מלא במקלדת: אפשר להגיע לכל קישור, כפתור ושדה ולהפעיל אותם בלי עכבר, ורואים איפה הפוקוס.
• טפסים עם תוויות מקושרות, הודעות שגיאה ברורות, ובלי תלות בצבע בלבד.
• ניגודיות צבעים מספקת בטקסט ובכפתורים, בעיצוב עצמו ולא רק במצב "ניגודיות גבוהה".
• וידאו עם כתוביות, מסמכים נגישים או חלופה בעמוד, ללא תוכן מהבהב.
• הצהרת נגישות מפורסמת, עם פרטי רכז הנגישות ודרך לפנות.

אף אחד מהסעיפים האלה לא נפתר בתוסף. רובם נפתרים בקוד של התבנית ובאופן שבו התוכן נכתב ומועלה.

למה דווקא אתרים עם תוסף נתבעים

הגל של תביעות נגישות בשנים האחרונות מגיע אל אתרים שנראים "מטופלים": יש כפתור נגישות בפינה, יש הצהרה, ובפועל קורא המסך נתקע בטופס יצירת הקשר. התוסף נותן לבעל העסק תחושת ביטחון, ולתובע ראיה שהעסק ידע שיש חובה ובחר בפתרון שלא עומד בה. בארצות הברית כבר יש פסיקה שמתייחסת לתוספי "אוברליי" במפורש, ובישראל בודקי הנגישות מתעלמים מהתפריט ובודקים את העמוד.

ומה עם בילדרים: אלמנטור, Wix ודומיהם

בוני עמודים ויזואליים לא הופכים אתר לבלתי נגיש, אבל הם מקלים מאוד על יצירת אתר כזה: כותרות שנבחרות לפי גודל ולא לפי היררכיה, כפתורים שהם בעצם תיבות עם קישור, טפסים בלי תוויות, אנימציות בכל גלילה. אפשר לבנות אתר נגיש באלמנטור, אבל זה דורש ידע ומשמעת, ובדיקה אחרי כל שינוי. פירוט מלא על ההבדלים בין הבילדרים במאמר בילדרים ונגישות.

מה כוללת הנגשה אמיתית

1. בדיקה: אוטומטית (כלי כמו axe או בדיקת הנגישות שלנו) ואז ידנית, עם מקלדת וקורא מסך. האוטומטית מוצאת בערך שליש מהבעיות.
2. תיקון בתבנית: מבנה, ניגודיות, פוקוס, תפריטים, טפסים.
3. תיקון בתוכן: טקסט חלופי, כותרות, קישורים עם טקסט משמעותי, מסמכים.
4. הצהרת נגישות והדרכה קצרה למי שמעלה תוכן, כדי שהאתר יישאר נגיש.
5. בדיקה חוזרת אחרי כל שינוי עיצובי, כחלק מהתחזוקה.

אחרי שכל זה נעשה, תוסף נגישות הוא תוספת לגיטימית: הוא נותן למשתמשים שליטה בתצוגה. רק לא במקום.

מה לעשות עכשיו

אם יש באתר שלכם תוסף ואין הנגשה בקוד, אתם לא לבד, וזה ניתן לתיקון. התחילו בבדיקה אוטומטית כדי לראות את הליקויים הבולטים, ואז בדיקה ידנית מקצועית. פרטים על התהליך, הזמן והמחיר בעמוד נגישות אתרים.